פסק-דין בתיק עת"מ 29947-07-11

בפניי עתירה שעניינה להורות על שחרורו של העותר ממשמורת, לאחר שנעצר במשרדי יחידת הרישום בלוד לשם הגיע לשם ראיון במסגרת בקשתו למקלט ובגדר אותו ראיון, נדחתה בקשתו למקלט על הסף, והוא נעצר בו במקום.

בעתירה זו עותר העותר לבטל את החלטת המשיב לדחות על הסף את בקשת המקלט של העותר, ולהורות למשיב לדון מחדש בבקשתו למקלט לאחר בחינתה לגופה וביצוע ראיון עומק, ולאפשר לעותר להמתין בעודו משוחרר, עם אשרה מתאימה, עד ל-30 יום לאחר מתן החלטה סופית בעניינו.

עוד מבקש העותר לקבוע כי הנוהל החדש בעניין מבקשי מקלט אינו מאפשר למשיב לעצור בו במקום, במשרדי המשיב ובמקביל לדחיית בקשת המקלט, את מבקש המקלט, ולחילופין, לקבוע כי התנהלות זו אינה סבירה בעליל ודינה להתבטל.

בתאריך 17.5.11 נערך לעותר ראיון בחינה מקדמית ביחידת הרישום והזיהוי, אשר בסיומו נקבע כי טענותיו אינן מגבשות אף לא אחת מהיסודות הקבועים באמנת הפליטים. עולה מהראיון, כפי שנקבע, כי הסיבה היחידה בעטיה עזב העותר את ארצו ומבקש להכיר בו כפליט הינה סיבה כלכלית, כעסו בגין גניבת הסחורה מחנותו, הא ותו לא.

את מסקנותיו, ביסס המראיין על הודאת העותר במהלך הראיון, לפיה הציג מסמכים מזויפים אותם רכש בכסף, ומכאן ברי כי אין יסוד לטענותיו.

בהחלטת המשמורת קבע בית הדין, בין היתר, בהסתמכו על סעיף 3(א)(1) לנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל, כי יש להעביר עניינו של מבקש מקלט לבחינת ראש צוות מיחידת RSDרק במקום שעולה חשד כי הנתין הזר אינו מי שהוא טוען להיות. הדיין ליברטי הטעים בהחלטתו, כי סעיף 3(א)(1) מתייחס למצב בו מתגבש "חשד" להבדיל מענייננו לכאורה, בו קיימת קביעה ברורה ומוחלטת לפיה העותר אוחז בזהות שאולה לכאורה.

ב"כ העותר טוען כי די בעובדה שמסקנות המשיב נסמכות על ראיון הרישום והזיהוי כדי לבסס את העתירה, שכן שומה היה על הרשות לבצע ראיון עומק באמצעות יחידת RSD. באשר לממצאי הראיון, טוען הוא כי נסיבות עריכת הראיון מלמדות על אפשרות סבירה למדי כי העותר התבלבל, התרגש, היה לחוץ, ועל כן אין ליתן משקל רב לתשובותיו.

באשר למעצרו של העותר מיד לאחר סיום הראיון ובהתאם לתוצאותיו, טוען ב"כ העותר כי מצב דברים זה אינו סביר בעליל, יש בו כדי פגיעה של ממש בזכויות העותר, ובכל מקרה ניתן לשחרר את העותר לנוכח הערב הישראלי שמוכן לערוב לו.

טענות העותר אינן משוללות יסוד. אמנם, אין להתעלם מהעובדות שצפו ועלו מראיון הרישום והזיהוי, אשר אם יתברר כי נכונות הן, אכן אין מקום להיעתר לבקשת המקלט. יחד עם זאת, סבורני כי אין לחרוץ גורלו של אדם על בסיס ראיון סף של רישום וזיהוי, ויש למצות עמו את ההליך באמצעות ראיון עומק על ידי נציג מטעם RSD.

בנסיבות אלו, חלק זה של העתירה מתקבל, ואני מורה למשיב לבצע לעותר ראיון עומק בנוכחות בא כוחו ובאמצעות מתורגמן.

על בסיס העובדה שלעותר ערב אשר מוכן לערוב לו ולשכן את העותר בביתו, אני מורה על שחרורו של העותר בתנאים כדלקמן:

1.         יופקד סך של 5,000 ש"ח במזומן.

2.         העותר ומר דניא מלסה ת.ז. XXXיחתמו כל אחד על ערבות כספית בסך 30,000 ש"ח, להבטת התייצבותו של העותר לכל זימון כדין, וכן להבטחת יציאתו מהארץ, אם יוחלט על כך.

3.         העותר ישהה בבית מר דניא מלסה בראשון לציון.

העותר לא יורחק מן הארץ ולא יושם ממשמורת עד לחלוף 30 יום מיום שתומצא החלטה סופית בעניינו, לרבות החלטה בערר לידי בא כוחו.

<#4#>

ניתן והודע היום ב' אב תשע"א, 02/08/2011 במעמד הנוכחים.